שלטי מתנה לבר מצווה / בת מצווה

מתנה לבר מצווה בעלת אורך ימים


אריחי קרמיקה ממוסגרים לתליה המכילים את הפרטים החשובים של אירוע בת / בר המצווה, הכתובים בכתב יד אומנותי ומקושטים מסביב עם סמלים יהודיים. קיימות שתי גרסאות: שלט מתנה לבר מצווה ושלט מתנה לבת מצווה.

האריחים ממוסגרים במסגרת עץ מלא בגודל 23*18 ס"מ עם מתלה אחורי לתליה. טכניקת היצור היא "הדפסת חום" (ראו טכניקות).


הפרטים הכתובים:

בשלטי מתנה לבר מצווה / בת מצווה ניתן לכתוב את הפרטים הבאים רק בעברית או בעברית + אנגלית:

  • תאריך האירוע או עליה לתורה
  • שם הפרשה
  • שמות הילד או ילדה
  • פרטים נוספים כגון מקום האירוע או ברכה קצרה

האיורים שמסביב לשלט מתנה לבר מצווה:

מסביב לאזור של מרכז השלט בו נכתבים הפרטים האישיים, רואים פסיפס המשלב איורים של לוחות הברית, הכותל המערבי, בית המקדש, מגדל דוד, חומות העיר העתיקה של ירושלים עם הר ציון ושער האריות, טחנת הרוח של משה מונטיפיורי ותמונה של קריאת תורה בבית הכנסת, יד לתורה. בנוסף, רואים זוג תפילין בגרסה לבר מצווה, וזוג פמוטי שבת בגרסה לבת מצווה. לתיאור מפורט ראו האיורים של שלטי בת/בר מצווה.


[responsive_youtube AHJf_lolSiQ norel]

דוד חוזר על הפרשה במהלך ביקור בבית כנסת העתיק של קזאלה מונפראטו

[responsive_youtube QjCItaw52BA norel]

האחות הקטנה אסתר מברכת את דוד לרגל הגעתו לגיל המצוות


משמעות של בר מצווה

הביטוי בר מצווה (ובכתיב המסורתי: בר מצוה) מציין יהודי שאחראי אישית לקיום כל המצוות. מדובר באדם שהגיע לשלב בידע ובהתפתחות האישיות והגוף שמאפשרים קבלת האחריות לכך, ודרישת האחריות היא שמאחורי הפטור במשנה מאחריות אישית בידי מי שעדיין צעיר ('קטן' במקור, מסכת ראש השנה, פרק ג, משנה ו; מסכת בבא קמא, פרק ח, משנה ד).

אין הפטור אומר שעד שנער נעשה 'גדול' הוא לא צריך לקיים בכלל מצוות, אלא שעד אז הוא הולך ומתקדם ביכולתו להבינן ולקיימן. האחריות הכוללת ללימודן ולקיומן מוטלת על הוריו ועל מחנכיו, והוא מתחנך ומתרגל בקיום המצוות. משנהיה בר מצווה, האחריות לקיום המצוות מוטלת עליו אישית (מסכת נידה, פרק ה, משנה ו). האחריות האישית למעשים כלולה גם במשמעות הביטוי 'בר מצווה' באזכור הראשון שלו, בסדר נזיקין בתלמוד הבבלי (מסכת בבא מציעא, דף צ"ו, עמוד א).

נער יהודי הופך מעצמו לבר מצווה ביום שמלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד.

החיוב של בר מצווה בקיום כל המצוות מלווה בהיתר להיחשב לאדם 'גדול' לרוב המעשים. הוא נחשב במניין האנשים המינימאלי הדרוש לביצוע מצוות מסוימות (למשל, תפילה בציבור) והוא עצמאי להתחייב בתרומות, רשאי לקדש לפני סעודה

ולברך אחריה בשם הנוכחים או לשאת דרשה לקהל. עם זה, יש דברים שבר מצווה צעיר אינו רשאי לעשות, והם תלויים בהתבגרות נוספת. הוא אינו רשאי לשאת אישה (רק מגיל 18, פרקי אבות, פרק ה, לקראת הסוף) אינו רשאי למכור קרקעות שירש (רק מגיל 18, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ה, עמוד א) או לשמש שליח ציבור קבוע בבית הכנסת (רק מגיל 20 , ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ג, הלכה י"ב; בבלי, מסכת חולין, דף כ"ד, עמוד ב). כמו כן, הוא עדיין אינו נמנה עם 'הקהל' (רק מגיל 20, ויקרא, כ"ז; במדבר, א). למרות שאין חובה מפורשת לקיימו, ציון הגעת נער לבר מצווה בבית הכנסת מצהיר בפני ציבור המתפללים והמוזמנים הנוכחים שהנער המתבגר כבר נהיה "בר מצווה". הטקס הפשוט ביותר הוא זימונו לעלות לדוכן בבית הכנסת כאשר קוראים בתורה כדי שיאמר את הברכות שלפני ואחרי קריאת קטע מפרשת השבוע בתורה. עם זה, בהרבה מקרים הנער גם קורא בעצמו את הקטע בפרשה בניגון המסורתי. לפעמים הוא קורא את פרשת השבוע כולה או את ההפטרה מהנביאים הנלווית לפרשה או אפילו את שתיהן. לפעמים הנער גם מקדש לפני סעודה לציבור לציון היום מיד אחרי התפילה. לעתים הוא נושא דרשה לציבור בתום התפילה או בסעודה, בעניין שבפרשת השבוע או בכל עניין אחר. בנוסף לאירועים בבית הכנסת, נהוג לקיים מסיבה, משפחתית או חברתית, בבית הנער או באולם ציבורי, לציון המאורע. גם בה הנער עשוי לשאת דברים.

משמעות של בת מצווה

הביטוי בת מצווה (ובכתיב המסורתי: בת מצוה) מציין יהודיה שאחראית אישית לקיום המצוות. מדובר בנערה שהגיעה לידע ולהתפתחות האישיות והגוף במידה שמאפשרים קבלת האחריות לכך. דרישת האחריות האישית היא הסיבה לכך שעד אז התחייבויותיה נבדקות בטרם יאושרו. אחרי שהיא בת מצווה, היא מחויבת להן גם אם טעתה (משנה, מסכת נידה, פרק ה, משנה ו).

אין זה אומר שלפני כן, כשהנערה עדיין 'קטנה' או "תינוקת", היא לא צריכה לקיים בכלל מצוות, אלא שאז היא הולכת ומתקדמת ביכולתה ללומדן ולקיימן. האחריות הכוללת ללימודן ולקיומן היא על הוריה ועל מחנכיה, והיא מתחנכת ומתרגלת בקיומן. מהזמן שהיא בת מצווה, האחריות לקיומן מוטלת עליה אישית.

נערה יהודיה הופכת מעצמה לבת מצווה ביום שמלאו לה שתיים עשרה שנים ויום אחד.

בת מצווה אחראית לקיים את כלל המצוות. עם זה, היא פטורה (אך לא מנועה) מקיום חלק מהמצוות שדורשות מעשה, כגון לימוד מעמיק של התורה. היא פטורה (אך לא מנועה) גם מחלק ניכר מהמצוות שדורשות מעשה ושקשורות לזמן מוגדר (משנה,

מסכת קידושין, פרק א, משנה ז). כך, למשל, היא פטורה מלבישת ציצית ביום, מהנחת תפילין בבוקר יום חול ומאמירת תפילות שזמנן קבוע. עם זה, היא מחויבת בקיום מצוות אחרות שדורשות מעשה ושקשורות לזמן מוגדר, כגון קידוש היום בשבת ושתיית ארבע כוסות ואכילת מצה בפסח. כמו כן, היא מחויבת להפריש מעשר מהחלה שהיא מכינה לקראת שבת ולהדליק נרות לקראת שבת, שתיים מהמצוות שמיוחדות לנשים בבית.

ציון הגעת נערה לבת מצווה ידוע רק מהמאה התשע עשרה. הציון המינימאלי הוא קניית בגד חדש לקראת המאורע ואמירת ברכת 'שהחיינו' בידי הנערה בבית לכבוד לבישת הבגד החדש לראשונה וההגעה למצוות. מצד שני, יש זרמים, קהילות, משפחות ונערות, בעיקר בתפוצות, שמציינים את האירוע בבית הכנסת באופן שזהה לזה של הנערים המגיעים לחיוב בקיום המצוות. בין שני קצוות אלה, דרכי ציון ההגעה לבת מצווה רבות. נהוג לקיים מסיבה, משפחתית או חברתית, לציון המאורע, שבה גם יינשאו דברים.
הגעת הנער לבר מצווה או הנערה לבת מצווה קשורה לגילם, ואינה תלויה בטקס כלשהו.


המאמר נכתב עבור סימנים קטנים ע"י מיכאל ה. – כל הזכויות שמורות ©. אפשר לבקש מסימנים קטנים אישור להעתקת המאמר.

כותרת